פ

דיון נפש

פדיון נפש | "צדקה תציל ממוות" (משלי י, ב)

"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"(מתוך תפילת יום כיפור)

חכמינו ז"ל הפליגו במעלתה של מצוות הצדקה עד כדי כך, שאמרו כי בכוח מתן צדקה לקרוע את רוע הגזירה. כמובן, שבנוסף למתן הצדקה על הנותן לפעול לתיקון מעשיו (תשובה) ולבקש על עצמו רחמים (תפילה). דברי חז"ל מבוססים על דברי שלמה המלך, החכם באדם, בספר משלי: "צדקה תציל ממוות" (משלי י, ב).

הסברים רבים ניתנו לכוחה של מצוות הצדקה בקריעת רוע הגזירה. הסבר מקובל המובא במסורת היהודית מתייחס למשמעות העמוקה של פעולת הנתינה: כספו של אדם מכונה בשפה העברית: "דמים". יחסו של האדם לכספו ולקנייניו הריהו ממש כאל חלק מגופו – משל היו "דמו". בעת נתינת צדקה פועל האדם לתת "חלק מעצמו", כביכול. מעשה זה יש בו בחינת כפרה, שכן, המעות שהועברו לצדקה "מחליפות" את מושא הגזירה (האדם) בבחינת כפרה או פדיון.

'פדיון נפש' | מסורת העוברת מדור לדור בין חכמי הקבלה

גדולי המקובלים הפליגו בכוחו של 'פדיון נפש'. פעולה זו, של 'פדיון נפש' איננה מבוצעת על-ידי כל אדם. רצוי לעשותה באמצעות תלמידי חכמים יראי שמיים הבקיאים גם בתורת הנגלה וגם בתורת הסוד.

פעולת הפדיון מבוססת על דברי האר"י הקדוש והינה "שכלול" של פעולת הצדקה שבכוחו של כל אדם לעשות.

על פי האר"י לכל נשמה יש, מעין, מלבוש רוחני המכונה "צלם". הצלם הרוחני מורכב משמותיו של הקב"ה והוא נועד להגן על נשמתו של האדם כפי שהמלבוש מגן על גופו של האדם מפני פגעי מזג האוויר וכד' (כמובן, הדברים סתומים וחתומים ומובאים כאן בראשי-פרקים ובאופן כללי, בלבד).

אם חלילה, נפגם צלמו של אדם בגלל עבירות שבידו וכד' – עלולות גזירות שונות לפגוע בנשמתו. תיקון הצלם נעשה באמצעות פעולה קבלית המכונה "פדיון נפש'. היא כוללת מתן מעות כנגד הגימטריא של "צלם" (160 מעות) ועריכת תיקון מיוחד הכולל כוונות וייחודים של "השמות" המרכיבים את המלבוש. חשוב מאוד לערוך פדיון נפש דווקא בפני תלמיד חכם, ירא שמיים, הבקיא בתורת הקבלה ויודע לכוון את השמות הקדושים.

את המעות ששימשו לפדיון יש לתת לצדקה (צדקה תציל ממוות). ניתן לערוך פדיון גם בסכומים נמוכים במידה וקיים קושי, אם כי רצוי להשתדל לתת צדקה כמניין "צלם".

מתי נהוג לערוך 'פדיון נפש'

רבים פונים אל חכם בבקשה לערוך 'פדיון נפש' במקרים של סכנת חיים כגון מחלה קשה, סיטואציה מורכבת, פציעה וכד'. עם זאת, בכתביו של ר' חיים ויטאל, גדול תלמידי האר"י, מובא כי פדיון נפש מועיל לאדם גם אם אינו מצוי בצרה גדולה: "פדיון זה הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא... "

אנו ממליצים להתייעץ עם תלמיד חכם ירא שמיים בכדי לקבל החלטה מתי לערוך 'פדיון נפש' ובפני מי.

כאמור, יש חשיבות רבה שהפדיון ייערך דווקא על-ידי אלו היודעים לכוון את השמות על פי תורת הקבלה.

כיצד מתבצע 'פדיון נפש' בישיבת המקובלים 'בית אל'

בישיבת בית אל, הפועלת בתוככי העיר העתיקה בירושלים כ-300 שנים ומיוסדת על הנהגות הרש"ש הקדוש שעמד בראשה, מבוצע 'פדיון נפש' על-ידי ראש הישיבה, ר' ישראל אביחי שליט"א מידי בוקר לאחר תפילת שחרית בנץ החמה בכותל המערבי מול קודש הקודשים.

אופן עריכת הפדיון מתבסס על מסורת הרש"ש וכוונות האר"י ז"ל, כפי שהועברו לרב ישראל ע"י רבו, ראש ישיבת המקובלים 'בית אל', המקובל הגדול, ר' מאיר יהודה גץ זצ"ל. מסורת זו עוברת בישיבה קרוב ל- 300 שנים.

אני מתעניין בעריכת 'פדיון נפש' ע"י ראש ישיבת 'בית אל'

חשוב לנו לבחון כל בקשה ובקשה לעריכת 'פדיון נפש' בכדי לוודא שזו הפעולה הנכונה עבור המבקש. 'פדיון נפש' אינו פעולה טכנית בלבד, ומלבד עריכתו ישנו צורך בתיקון המעשה או העבירה – הן בתפילה והן בתשובה של האדם עצמו.

אנו מאחלים לך ולמשפחתך בריאות איתנה, שפע שמחות והצלחה.

הצטרפו והיו שותפים

ה

תחברות

עדיין לא מנוי ?

פתח שיחה איתנו
💬 צריך עזרה ?
ישיבת המקובלים בית אל
נשמח לעזור לכם
דילוג לתוכן